התוכניות שלנו
ניהול גיוון חברתי במערכת החינוך
כפי שאנשים מאמנים את הגוף שלהם על מנת להביאו למצב בריאותי טוב יותר, אנו מאמינים שחייבים לאמן אנשים במגזר הציבורי בכישוריהם.לנהל גיוון חברתי ביעילות, על מנת לשפר את בריאות החברה
:בשלב זה אנו פועלים בארבעה מישורים
מערכת החינוך-
כוחות הביטחון-
( צה"ל משטרת ישראל)
קהילה והעלאת-
מודעות חברתית-
ניהול גיוון חברתי במערכת החינוך-
:אנו מתפתחים
סדרת מדריכים לצוותי הוראה ולמנהלי מוסדות חינוך בנושאים הקשורים לניהול גיוון חברתי-
סדנאות עבור צוותי הוראה ותלמידים-
מודל חלוצי להקמת צוותים יעודים לניהול גיוון חברתי במוסדות חינוך-
מדד הערכת אקלים הגיוון החברתי במוסדות חינוכיים-
צרו אתנו קשר לקבל פרטים נוספים על המדריכים, סדנאות, מודל עבודה ואינדקס שלנו
פרויקטים קהילתיים
הפרויקטים הקהילתיים שלנו מיועדים לעודד דיאלוג בין קבוצות אוכלוסייה שונות תוך הכשרתן בסוגיות הגיוון וההכלה, רגישות והתקשורת הבין תרבותית, והיחשפות (vulnerability). הפרויקטים משלבים מוטיבים של
קיימות סביבתית, תוך הקפדה על שימוש בחומרים המיועדים למחזור
פרויקטים קהילתיים לדוגמה
נראות של האחר עם הפרויקט מושבים של נרואת
בלב ליבה של הרגישות הבין תרבותית נמצאת היכולת לראות אחרים ואולי אף לחוות אותם. האתגר הגדול עוד יותר כאשר אנו לא מודעים לאחרים ולא מסוגלים לראות אותם. זה ניכר במיוחד כאשר אותם אחרים משתייכים לקבוצות מיעוט או לאוכלוסיות שוליים
הפרויקט מגייס קבוצות שוליים לקשט ספסלים במרחבים ציבוריים כגון תחנות תחבורה ציבורית (רכבת/אוטובוסים), פארקים ומרחבים ציבוריים נוספים תוך שימוש בגזרי בגדים משומשים,. מטרת הפרויקט היא להגביר את המודעות של האוכלוסייה הרחבה לתרומה הייחודית של אותה אוכלוסייה ולהעמיק את הכלים על מנת להבטיח אינטראקציות מוצלחות בין קבוצות הרוב לקבוצות השוליים
על ספסלים של דיאלוג
בחברות מגוונות מבחינה חברתית, בהינתן חלוקה בלתי שוויונית של משאבים (ומוגבלותם) בין קבוצת הרוב למיעוטים, עלולים להיווצר מאבקים על המשאבים וקונפליקטים בין קבוצות אוכלוסייה שונות או בין הממסד לקבוצה מסוימת.
הפרויקט נוצר תחילה כדי לבנות גשרים ולהעמיק את ההבנה בין המשטרה לקהילה האתיופית, אך מתאים לדיאלוג בין קבוצות אחרות המצויות בקונפליקט
הפרויקט משלב סדנה בתחום הרגישות הבין תרבותית, פעילות משותפת למשפחות המשתתפים ועבודה משותפת סביב שיקום המרחב השכונתי הציבורי או שיפוצם של
בתים של בני הקהילה כאמצעי לחבר בין שתי האוכלוסיות המעורבות
מודאות חברתית אם שני פרויקטים
פתחו לנו שער
פרחים
פתחו לנו שער
תנאי הכרחי למפגש עם האחר(ים) היא נכונות לפתוח שער לעולמם ולהכיר אותו. הפתיחה של השער והטבילה אל תוך המציאות של ה"זר" מצריכה את נכונותם של שני הצדדים להיחשף בפני אחרים ובפני עצמם. תוכנית זו מציגה במרחב הציבורי "שערים" שעוצב על ידי קבוצות וארגונים שונים, המשקפים את עולמם הפנימי, רעיונותיהם, ערכיהם ומהותם. . התוכנית מעודדת תהליך לידה כפול: חלקו הראשון בעל אופי אינטרוספקטיבי (במהלך עיצוב השער) והשני באמצעות הסתכלות החוצה במהלך הצפייה בשערים על ידי קבוצות אחרות
השערים יוצרו על ידי חלקי בד מבגדים ממוחזרים
פרחים
בשנים האחרונות גברה פעילות של אירגונים כגון להב"ה, תג מחיר, לה פמיליה ושל מפלגות מסוג עוצמה יהודית ונעם המהווים את לב ליבה של העשייה הגזענית, המפלה והאלימה בחברה הישראל, כמעיין סיירת השנאה ושלילת האחר. ארגונים אלו פוגעים במרקם יחסי הגומלין בין קבוצות אוכלוסייה ותורמים ליצירת אווירה בה הגזענות, ההדרה, שלילת האחר והשנאה הופכות לנורמה ומעודדות אלימות שגבתה כבר אובדן חיי אדם.
תכנית הפרחים מבקשת לענות למעשי השנאה והגזענות השוללת את האחר עם אהבה, סובלנות וקבלת האחר. באופן אלגורי ניתן לומר שהתוכנית עושה שימוש בשובל הפסולת שארגונים אלה משאירים אחריהם כדשן על מנת להפריח פרחי אהבה, סובלנות וקבלה
פרחי התוכנית מעוצבים תוך שימוש בגזרי בדים למחזור ונתלים ברחבי הארץ על ידי גרעיני פעילים חברתיים